לדיור מוגן קיימים מספר מסלולים שניתן לנקוט בהם, כגון שכירות, משכנתא, ליסינג או תרומה.
כמו כן לדיור מוגן יש מסלולים עם מגוון שיטות תשלום בהן דיור מוגן יכול להשתמש, כמו הוראת קבע, הוראת קבע או המחאה.
ישנן מספר אפשרויות מימון בהן ניתן להשתמש בדיור מוגן, כגון מענקים ממשלתיים, הלוואות ללא מטרות רווח או הלוואות פרטיות.
מעונינים לשמוע עוד על המסלולים השונים של דיור מוגן, אנו בבית מוגן נשמח לעזור לכם ללא עלות, צרו איתנו קשר.
התרחבות אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל
בדיור מוגן מסלולים יש המתקשים להביא דיירים חדשים. מתחם דיור שלא מצליח לאכלס דיירים חדשים במקום אלה שעזבו — אם בשל תחרות, אם בגלל הזנחה של המקום או שינוי בטעמי הקהל — עלול לחטוף מכה כפולה, ולקרוס פיננסית בתוך זמן קצר. מתחמי הדיור המוגן חייבים לגייס דיירים חדשים לא רק כדי לאכלס את המקום וליהנות מהתשלום השוטף, אלא בעיקר כדי לא ליצור בור תזרימי ולשלם את יתרת הפיקדון עבור הדייר שעזב. מתחם שלא מצליח להביא דיירים חדשים נפגע למעשה פעמיים: ההכנסות השוטפות שלו יורדות, אך גרוע מכך — הוא יצטרך להחזיר את יתרת הפיקדונות עבור הדיירים שעזבו.
המשמעות היא שללא קבלת מימון מדיירים חדשים ייקלעו חברות הדיור המוגן הסיעודי בתוך זמן קצר למצוקת מזומנים קשה."מדינת ישראל לא מזהה את הצורך בזמן, יותר קשישים ופחות מיטות סיעודיות. בצ'מנסקי בן שחר קוראים לתכנון לאומי גם בסוגיית הדיור לגיל השלישי היות ואוכלוסיית הקשישים בישראל מתרחבת ויש יותר חולים סיעודיים, ומנגד ההיצע של העובדים ובתי הדיור המוגן לתשושי נפש הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות, כך שנוצר מחסור אדיר במיטות — אלו המסקנות המדאיגות שעולות מדו"ח של משרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, שסוקר את שוק הדיור המוגן והסיעודי בישראל ל־2017. הדס קונלי, האנליסטית הבכירה שערכה את הדו”ח, אף קראה לשר האוצר משה כחלון להתעורר ולדאוג לעתיד האזרחים: "בהיעדר תכנון לאומי אמיתי, מדינת ישראל שוב אינה מזהה את הצורך בזמן". מהדו”ח עולה כי אוכלוסיית הקשישים בישראל (בני ובנות 65 שנה ויותר) התרחבה מ־8.4% (האומדן שלה ב־1983) לכ־11.1% (האומדן שלה בסוף 2015).
דו"חות 2016 הראו עוד שנה טובה לחברות הדיור המוגן בבורסה של תל אביב: חברות המתמחות בדיור מוגן לעצמאים רשמו רווחים גבוהים, המניות עלו, ועוד חברות הודיעו שייכנסו לתחום. הענף נחשב אחד החמים בזירת הנדל"ן, והמגמות הדמוגרפיות משמשות קטר שמוביל את הרכבת: אנשים הולכים ומתבגרים, תוחלת החיים עולה, ואיתה עולה גם הביקוש לבית אבות— או, לפחות, זה הסיפור המוכר שמריץ את הענף קדימה. המציאות, כרגיל, צינית יותר. חברות הדיור המוגן משגשגות לא רק בזכות המגמות הדמוגרפיות, אלא גם בגלל תקנות של רשות ניירות ערך משלהי 2013, שאפשרו לחברות לרשום את מתחמי הדירות למבוגרים כנדל"ן להשקעה, בדומה לחברות הנדל"ן המניב המחזיקות בקניונים ומגדלי משרדים.
המהלך הזה של רשות ני"ע, שנראה במבט ראשון טכני, שינה את פני הענף. עד 2013 הציגו חברות הדיור המוגן במאזניהן את המתחמים כרכוש קבוע, וכפועל יוצא מכך רשמו פחת גדול ולא הכירו בשווי האמיתי של הדירות. דרך הרישום הישנה גרמה למאזנים שלהן להיראות חלשים, מה שהקשה לגייס כספים בשוק ההון ואת היכולת לקבל הלוואות מהגופים המוסדיים והבנקים. התקנות החדשות אפשרו לחברות לשערך את הנכסים, ולרשום בדו"חותיהן את עליית הערך. כיום פועלות בענף הדיור המוגן בישראל 11 חברות גדולות ו־55 קטנות, המפעילות יחד 93 בתי דיור מוגן ובהם כ־14.5 אלף יחידות דיור. השחקניות המרכזיות בתחום הן משען שבבעלות ההסתדרות; מגדלי הים התיכון שבשליטת מוטי קירשנבאום ובוריס לוין; אחוזות רובינשטיין שבשליטת משפחת רובינשטיין; בית בכפר שבשליטת משפחת בלושטיין; בית הזהב שבשליטת יונל כהן וגולן רובינשטיין; בית בלב (לשעבר מגדל הזהב) שבשליטת קבוצת מכבי שירותי בריאות; עד 120 שמוחזקת על ידי הפניקס. האחרונה להיכנס לענף היא קבוצת עזריאלי, שמפעילה בתי דיור מוגן בתל אביב וברעננה, ופועלת להקמת עוד מתחמים במודיעין, ראשון לציון ולהבים.
למידע נוסף על דיור מוגן לחצו כאן
