קשישים תשושים הזקוקים לטיפול ותשומת לב מתמדת מעדיפים לגור בבתי אבות לתשושי נפש. בתי אבות בישראל הם מתקני בריאות שבהם קשישים עם מחלות כרוניות מחלימים. הם גם מקומות שבהם קשישים עם מוגבלות יכולים לחיות את שארית חייהם.
בתי האבות הסיעודיים בישראל מסייעים לחולים להחלים ממחלותיהם וממוגבלותיהם כדי שיוכלו לחיות באופן עצמאי. קשישים תשושים השוהים בבתי אבות מנהלים חיים בריאים ומאושרים למרות גילם ומצבם הרפואי.
קשישים תשושים המתגוררים בבתי אבות מכונים "דיירים". לרוב הדיירים יש מצבים רפואיים קשים המקשים עליהם לחיות באופן עצמאי. לדיירים יש בדרך כלל מחלות כרוניות, מוגבלויות קשות או בעיות ניידות. בנוסף, רוב הדיירים מרותקים למיטה וזקוקים לטיפול מתמיד. רוב הדיירים הם נשים שכן נשים נוטות לחיות יותר מגברים. בבתי אבות לתשושי נפש בישראל יש בדרך כלל פחות דיירים גברים מאשר נשים; זה נובע מכך שגברים חיים חיים קצרים יותר בממוצע.
דיירי בתי אבות סיעודיים מורכבים מכונים "מרותקים" על ידי אנשים מסוימים. הסיבה לכך היא שהם לעתים קרובות מרותקים למיטה ואינם מסוגלים לנוע בחופשיות ללא סיוע. עם זאת, חשוב לזכור שכל דיירי בתי האבות הם בני אדם עם מחשבות, דעות ורגשות בדיוק כמו כולם. חשוב לא לראות אותם כפחות ממך או כתלויים חסרי אונים בעת אינטראקציה איתם. מרותקים סיעודיים צריכים להיות מטופלים בכבוד על ידי כל מי שבא איתם במגע – כולל הצוות.
לרוב הדיירים יש מחלות גופניות כמו סוכרת, סרטן, בעיות לחץ דם ומחלות לב. בעיות בריאות נפוצות אחרות כוללות אובדן זיכרון, דלקת פרקים, בעיות נשימה ובעיות עיכול. אנשים עם דמנציה הנגרמת על ידי מחלת אלצהיימר או צורות אחרות של מחלת נפש מגיעים לרוב גם לבתי אבות; משפחותיהם כבר לא יכולות להתמודד עם התנהגותם הבלתי סדירה בבית. ישנם גם מטופלים שנשארים בבתי אבות לטיפול פליאטיבי – זה אומר שהם לא צפויים להחלים במלואם אבל עדיין לקבל טיפול למחלותיהם שם. בעיקרו של דבר, בית אבות לתשושי נפש הוא מקום לאנשים שאינם מסוגלים לחיות בעצמם יותר עקב בעיות בריאות גופניות או נפשיות.
בשל המצבים הרפואיים הקשים של הדיירים, על הצוות להעניק טיפול ותשומת לב מתמידים בכל העת. הם מסייעים לדיירים במשימות יומיומיות כמו הלבשה, אכילה, הליכה ויציאה לשירותים. הצוות גם עוזר לתושבים לקחת תרופות בזמן, לעבור פיזיותרפיה וליצור אינטראקציה עם מטופלים אחרים ובני משפחה בעת הצורך. אחיות עוקבות אחר כל מטופל בקביעות כדי לוודא שהוא בריא ואין לו תסמינים של מחלה או בעיה אחרת הדורשת טיפול מיידי. צוות בית האבות חייב להיות אנשי מקצוע מנוסים שיודעים לעזור לחולים מבלי לגרום להם להרגיש דה-הומניזציה או חסרי אונים; זה חיוני לשמירה על מורל החולה ברמה גבוהה.
בתי אבות חייבים גם לספק את כל השירותים הדרושים למטופלים שלהם כדי שיוכלו לשמור על רמת חיים נוחה למרות מצבם הבריאותי. לחולים יש בדרך כלל חדרים פרטיים משלהם שבהם הם יכולים לנוח ללא הפרעה בכל עת; זה מונע ממטופלים אחרים להטריד אותם כשהם רוצים פרטיות או זמן מנוחה בעצמם. בכל חדר יש טלוויזיה כך שהמטופלים יכולים ליהנות מבידור מתי שהם רוצים – אם כי זה אפשרי רק אם לוח הזמנים מאפשר זאת, בגלל שהמטופלים זקוקים לתקופות מנוחה קבועות במהלך היום. כמו כן, יש לעודד מטופלים להתרועע באופן חופשי בין אזורים שונים של המתקן, כך שכולם יוכלו לשמור על מגוון רחב של חברויות ומערכות יחסים בתוך קהילת בית האבות בכללותה; זה עוזר לשמור על מצב הרוח בקרב כולם, תוך שהוא מבטיח שאף אחד לא יישאר מחוץ לחוויה הקהילתית של החיים בין כותלי המוסד מכל הבחינות ביחס לכל סיבה(ות) שהיא מחוץ לכל הסיבות שיכולות לחול על כל מי שרוצה לבודד את עצמו מהאווירה הקהילתית בתוך סביבה כזו…
הצוות חייב גם לספק פעילויות חברתיות ותוכניות כדי שהמטופלים יוכלו להכיר אנשים חדשים ולשמור על תחושה של חיים נורמליים למרות מצבם הרפואי.
למידע נוסף על בתי אבות לחצו כאן